 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
|
 |
|
| |
|
|
| |
עבירת ההריגה
תאונת דרכים קטלנית שהסתיימה במותו של הנפגע, תביא ברוב במקרים להגשת כתב אישום על ידי הפרקליטות, בגין גרימת מוות ברשלנות, או בגין הריגה.
ברובם המוחלט של תיקי הריגה, תוגש בד ובד עם כתב האישום, גם בקשה לפסילת רישיון הנהיגה של הנאשם, עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.
האבחנה בין עבירת גרם מוות ברשלנות לעבירת ההריגה
האבחנה בין שני המקרים נוגעת ליסוד הנפשי הנלווה לביצוע העבירה.
גרם מוות ברשלנות (בית משפט שלום):
כאשר מדובר ברשלנות הנהג, כגון: אי תשומת לב רגעית לנעשה בכביש שהביאה לסטייה מנתיב, ובעקבות כך לתאונה קטלנית. הרי שרשלנותו של הנהג באה לידי ביטוי בחוסר מודעות לעובדות, לנסיבות, ולאפשרות גרימת התוצאה הקטלנית. אותו נהג יואשם בגרימת מוות ברשלנות (עד 3 שנות מאסר).
עבירת ההריגה (בית המשפט המחוזי):
אך כאשר מדובר ביסוד נפשי מסוג מודעות (שמקורה בפזיזות, שבאדישות או בקלות דעת), הרי שלביצוע העבירה נלווית מחשבה פלילית, והנהג יואשם בהריגה.
כאלו הם המקרים בהם הנהג שגרם לתאונה; נהג בשכרות, או תחת השפעת סמים, נהג במהירות מופרזת, עקף או נהג באופן מסוכן, נהג ברכב שאינו תקין, ועוד.
על התביעה להוכיח בתיקים אלו, כי הנהג היה מודע לסיכון שנשקף מנהיגתו, או לפחות צפה זאת ברמת וודאות קרובה, ולמרות זאת המשיך לנהוג באופן מסוכן, תוך שהוא צופה או מודע לאפשרות גרימת התוצאה הקטלנית.
ענישה בעבירת ההריגה
מעבר למשמעות המשפטית הנוגעת ליסוד הנפשי השונה בין עבירת הרשלנות לעבירת ההריגה, הרי שהמשמעות המעשית המשפיעה על עתידם של הנאשמים בעבירות אלו, נוגעת להבדל המהותי בענישה.
בעוד שלעבירת גרם מוות ברשלנות נקבע עונש מאסר של עד שלוש שנות מאסר, ופסילת מינימום בת שלוש שנים. הרי שהרשעה בעבירת ההריגה, מאפשרת לבית המשפט להטיל עונש מאסר של עד עשרים שנות מאסר, ופסילת רישיון הנהיגה לשנים ארוכות, ואף לצמיתות.
בפרקטיקה העונשית הנוהגת בבתי המשפט לתעבורה, מקובלת רמת ענישה הכוללת בדרך כלל, השתת שישה חודשי עבודות שירות (במקרים קלים במיוחד), ועד שנתיים מאסר בפועל, למורשעים בעבירות גרם מוות ברשלנות (בצירוף שלילת רישיון לתקופה משמעותית). זאת בהתאם למידת הרשלנות המיוחסת לנהג, חומרת התוצאה הקטלנית, והתחשבות בנסיבות אישיות.
לעומת זאת, הרשעה בעבירת ההריגה, טומנת בחובה ענישה בדמות מאסר בפועל לשנים ארוכות. לדוגמא: עונש המאסר החמור ביותר שהושת בישראל בשנים האחרונות בעבירת ההריגה, כלל 16 שנות מאסר לנהג שנהג בגילופין, ותחת השפעת סם. אותו נהג גרם לתאונה בה נהרגו שישה בני אדם, כולל אחיו התאום של הנאשם. רישיונו נשלל לצמיתות.
אך גם במקרים חמורים פחות מאשר הדוגמא הנוראה לעיל, עדיין פוסקים בתי המשפט לתעבורה עונשי מאסר לשנים ארוכות, ובמקרים חמורים במיוחד, גם עונשי מאסר דו-ספרתיים.
חשיבות הייצוג בידי עו"ד תעבורה מנוסה
שוב לדעת כי תיקים רבים שהחלו את דרכם כתיקי הריגה חמורים, הסתיימו לבסוף בהסדר טיעון, בדמותו של אישום מופחת בגין גרימת מוות ברשלנות. עו"ד תעבורה המנוסה בעבירות תעבורה קטלניות, יכול להיות ההבדל שבין השתת עונש מאסר הכולל שנים ארוכות, לבין הטלת עונש הכולל עבודות שירות למשך חצי שנה או פחות מכך.
מומחים מטעם ההגנה:
עו"ד תעבורה מנוסה, ידאג מיד עם קבלת הטיפול בתיק, להגעתו של בוחן תנועה פרטי מטעמו לזירת התאונה, שיתוף מומחים נוספים בתחום התעבורה, וקבלת חוות דעת מקצועית מאותם מומחים.
לנוכחותו של בוחן תנועה פרטי בזירת התאונה, והגשת חוות דעת מומחה מטעמו לבית המשפט, משמעות שלא תסולא בפז. בעיקר בשלב בו יש להתמודד עם מסקנות בוחן התנועה של משטרת ישראל בבית המשפט, בניסיון להוכיח חפותו של הנאשם מעבירת ההריגה.
לעתים, משמעותם של ממצאים בזירת התאונה יכולה להתפרש ביותר ממובן אחד. הבדלים של סנטימטרים, או מטרים בודדים במדידות בוחני תנועה, או הסקת מסקנות מוטעות מהממצאים המתגלים בזירת התאונה, עלולים להיות הרי גורל מבחינת הנאשם, ועשויים להיות ההבדל הדק שבין אישום חמור בעבירת הריגה, לבין אישום מופחת בעבירת גרם מוות ברשלנות.
לעו"ד תעבורה ערן ראו, ניסיון רב בתיקי תאונות דרכים קטלניות. במהלך שירותו בפרקליטות המדינה, ניסח והגיש כתבי אישום בתיקי הריגה, וייצג את המדינה בתיקי גרם מוות ברשלנות ותיקי הריגה.
למשרדנו ניסיון בייצוג נאשמים בעבירות הריגה, תוך השגת הצלחות לא מבוטלות, לרבות הגעה להסדרי טיעון, המרת האישום לאישום מופחת בגין גרימת מוות ברשלנות, ביטול כתבי אישום, זיכויים ועוד.
| | |
|
|
|
|
ערן ראו - משרד עו''ד פלילי
| 08-9219990 |
טלפקס: |
| 050-6866260 |
נייד: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
