 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
|
 |
|
| |
|
|
| |
נהיגה בשכרות
עבירת הנהיגה בשכרות הפכה בשנים האחרונות ל"מכת מדינה". בהתאם, משטרת ישראל משקיעה משאבים רבים באכיפה ופיקוח, והתוצאה: עשרות אלפי כתבי אישום בגין נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת אלכוהול, מוגשים לבתי המשפט לתעבורה כל שנה.
בדיקת הנשיפה- "ינשוף"
המחוקק קבע מידה קבועה שמעבר לה אדם ייחשב שיכור, אף אם לפי תחושתו הסובייקטיבת הוא מרגיש כי הוא מסוגל לנהוג. המידה הקבועה להגדרתו של אדם כ-"שיכור" על פי חוק, היא 50 מ"ג אלכוהול ב-100 מ"ל דם (בבדיקת דגימת דם). או 240 מק"ג אלכוהול, בליטר אוויר נשוף (בדיקת נשיפה הקרויה גם "ינשוף").
הבדיקה המקובלת כיום לגילוי רמת האלכוהול בגוף היא בדיקת הנשיפה. קיימת גם אפשרות לבדיקת דם, אך היא מסורבלת, תוצאותיה אינן מיידיות, ולמרות שהיא נחשבת מדויקת יותר מבדיקת הנשיפה. המשטרה אינה נוהגת לבצעה, אלא במקרים מיוחדים.
על הנבדק לנשוף לתוך צינורית המחוברת למכשיר. המכשיר מעביר את האוויר הנשוף לתוך תא ייעודי ובו נבדקת רמת האלכוהול באמצעות שני אמצעי מדידה (אור אינפרא אדום ובדיקת מוליכות חשמלית). לאחר מכן, מדפיס המכשיר פתקית ובה נרשמת רמת האלכוהול באוויר הנשוף.
רמת אלכוהול שמעל ל-240 מק"ג, תביא להגשת כתב אישום בעבירה של נהיגה בשכרות.
התפתחות עדכנית בפסיקת בית המשפט לגבי מכשיר הינשוף (נכון ליום 7.3.10)
לאחרונה, התקבלה פסיקת בית המשפט לתעבורה בירושלים בהרכב שלושה שופטים (כב' ההרכב: ריבלין, טננבוים, וחן) אשר קבעה, לאחר דיון מעמיק וממצה, כי יש לקבל את מכשיר הינשוף כמכשיר אמין.
עם זאת, קבע בית המשפט כי יש להגדיל משמעותית את שולי אי הוודאות, לגבי מידת רמת הדיוק המדעי של מכשיר הינשוף. וקבע כי אין להגיש כתבי אישום כנגד נהגים שרמת האלכוהול בגופם, לפי בדיקת מכשיר הינשוף, נמוכה מ-400 מק"ג.
על פסיקה עדכנית זו, צפוי כי יוגש ערעור בקרוב. אך יש לדעת כי החל מיום פרסום פסק הדין, על המשטרה לפעול על פי הנחיית בית המשפט, ולהגיש כתבי אישום בגין נהיגה בשכרות, רק כנגד נהגים שרמת האלכוהול בגופם עולה על 400 מק"ג.
לפסיקה זו גם משמעות עבור נאשמים בעבירת השכרות שמשפטם טרם החל, ורמת האלכוהול שנמצאה בגופם, נמוכה מ-400 מק"ג. מומלץ להתייעץ עם משרדנו בדחיפות, באשר להשלכות פסיקה זו על משפטם, והסיכויים לזיכוי או ענישה מופחתת.
סירוב לביצוע בדיקת נשיפה וחזקת השכרות
המחוקק התיר לשוטר לבצע בדיקת נשיפה גם ללא כל חשד כי הנהג אכן שיכור, ובכך החריג הוראה בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) המתירה לשוטר לבצע חיפוש רק במידה וקם "חשד סביר" לביצוע עבירה.
סירוב לבצע בדיקת שכרות, לא יימלט את הנהג מעונש, המחוקק קבע "חזקת שכרות" על המסרב להיבדק, והוא צפוי לפסילת מינימום של שנתיים ימים.
הענישה בעבירת הנהיגה בשכרות
שוב לדעת כי העונש הקבוע בגין נהיגה בשכרות הנו פסילת מינימום של שנתיים ימים. באם הורשעת בעבירה זו בעבר (במהלך שנה מיום ההרשעה הנוכחית) פסילת המינימום הנה ארבע שנים!
המחוקק התיר לסטות מרמת ענישת המינימום, רק בגין נסיבות מיוחדות. נסיבה מיוחדת לעניין זה יכולה להיות לדוגמא: כמות הקרובה לכמות המותרת (260 מק"ג במקום 240 כקבוע בחוק), או נאשם ללא כל עבר תעבורתי או פלילי.
עוד יש לדעת כי לייצוג ע"י עו"ד תעבורה המנוסה בעבירת השכרות, חשיבות קריטית לגבי מידת העונש. עו"ד תעבורה מנוסה, יוכל לבוא בדברים עם התביעה, ובמרבית המקרים, יוכל להביא להקלה משמעותית בעונש הפסילה.
חשיבותו של עו"ד תעבורה המנוסה בעבירת השכרות באה לידי ביטוי לא אחת, במציאת פגמים וכשלים בראיות שבידי התביעה. עו"ד תעבורה מנוסה, יוכל לנצל קשיים ראייתיים אלו לטובת הנאשם, בכדי להביא את התביעה להסכמה על עונש מופחת, ולעיתים אף לביטול כתב האישום.
משרדנו מתמחה בעבירות תעבורה בכלל, ובעבירות הנהיגה בשכרות בפרט. משרדנו רשם הצלחות לא מבוטלות בהגנה על נאשמים בעבירת הנהיגה בשכרות, תוך הפחתה משמעותית מעונש המינימום הקבוע בחוק, תיקון כתבי אישום לעבירות קלות יותר, ואף מספר מרשים של זיכויים, תוך גילוי וזיהוי פגמים וכשלים, באופן ביצוע הבדיקה ומרכיביה.
| | |
|
|
|
|
ערן ראו - משרד עו''ד פלילי
| 08-9219990 |
טלפקס: |
| 050-6866260 |
נייד: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
