| |
פסילה מנהלית
על ההבדל שבין פסילה מנהלית לפסילה עד תום ההליכים
בסמכותו של קצין משטרה לפסול רישיונו של נהג שביצע עבירת תעבורה, או המעורב בתאונת דרכים שבה נפגע או נהרג אדם. כאשר יש לו יסוד להניח כי כנגד הנהג יוגש כתב אישום בגין העבירה.
סמכות הפסילה המנהלית נעה מתקופה של 30 ימים ועד לתקופה של 90 ימים.
פסילה זו מוגדרת כ-"פסילה מנהלית". סמכות זו נתונה לקצין משטרה, למרות שבפועל הנהג עדיין לא הורשע בכל עבירה.
פסילה עד תום ההליכים, ופסילה הנגזרת על נאשם כמרכיב בעונש המוטל על ידי בית משפט לתעבורה, מוגדרת כ"פסילה שיפוטית" ואין להתבלבל בין שני המונחים.
פסילה מנהלית- תקופות
פסילה מנהלית ל-30 ימים:
מדובר בעבירות מן התוספת הרביעית לפקודת התעבורה. בכלל זה לדוגמא: נהיגה בשכרות, עקיפה מסוכנת (לרבות עקיפה בניגוד לקו הפרדה רצוף), מהירות מעל 30 קמ"ש בדרך עירונית, או 40 קמ"ש בדרך בין-עירונית, נהיגה ברשלנות או בקלות ראש, ועוד.
פסילה מנהלית ל-60 ימים:
עבירה שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם או ניזוק רכוש.
פסילה מנהלית ל-90 ימים:
עבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם. הערה חשובה: פסילה זו היא פסילה ללא מתן שיקול דעת לקצין המשטרה. בעוד שפסילה למשך 30 ימים, או למשך 60 ימים; היא פסילה שבשיקול דעת הקצין. הרי שבתאונה בה נהרג אדם, ייפסל רישיונו של הנהג המעורב למשך 90 יום מבלי להתייחס כלל לשאלת אשמתו או חפותו.
הטעם לכך נעוץ בחשיבות שיש ל"צינון", והורדת נהג המעורב בתאונה קטלנית מן הכביש. בעיקר בשל הטראומה הכרוכה במעורבות בתאונה קטלנית, אך גם בשל החשש כי הוא מגלם באופן נהיגתו סכנה של ממש למשתמשים בדרך. פסילה זו תוטל בכל מקרה, בלי קשר לאשמתו או חפותו של הנהג המעורב, ואף אם בסופו של דבר לא יוגש כתב אישום.
הליכים משפטיים לביטול הפסילה המנהלית
שימוע:
בכל מקרה של השתת פסילה מנהלית, מוקנית לנהג זכות לשימוע. השימוע נערך בתוך שלושה ימים ממועד ביצוע העבירה, ובו ניתנת לנהג הזדמנות לשטוח את טיעוניו בפני קצין משטרה, ולנסות לשכנעו לבטל, או לקצר את הפסילה.
בשלב זה, מומלץ להיוועץ בעו"ד תעבורה מנוסה, בכדי לבוא מוכן לשימוע ולבססו על נימוקים סדורים. עם זאת, בשלב השימוע אין הנהג חייב להיות מלווה בידי עו"ד, ובהחלט יכול להתייצב לשימוע לבדו.
ערר ועיון חוזר:
גם אם בשלב השימוע לא שוכנע קצין המשטרה כי ניתן להשיב לנהג את רישיון הנהיגה לאלתר, עדיין פתוחה לנהג הדרך להגיש ערר על ההחלטה לבית המשפט לתעבורה, ולבקש את החזרת רישיונו.
ניתן גם להגיש בקשה לעיון חוזר אם השתנו הנסיבות, או התגלו עובדות חדשות שלא היו ידועות בעת הפסילה.
בקשת ערר, או בקשה לעיון חוזר המוגשת ומתבררת בבית המשפט לתעבורה, על ידי עו"ד תעבורה מנוסה; יכולה במקרים רבים להביא להחזרת רישיון הנהיגה בטרם הסתיימה הפסילה המנהלית.
כתב אישום ובקשה להארכת הפסילה
במידה ומוגש לבסוף כתב אישום כנגד הנהג, במהלך ימי הפסילה המנהלית, רשאית המשטרה או הפרקליטות להגיש בקשה להארכת הפסילה המנהלית, עד לתום ההליכים המשפטיים כנגד הנהג.
אך גם אם חלפו ימי הפסילה המנהלית, אין מניעה עקרונית לשוב ולבקש את המשך פסילתו של הנהג עד תום ההליכים, גם אם כבר הוחזר לו רישיונו.
מצב זה אינו נפוץ במיוחד משום שבעבירות תעבורה חמורות, כגון תאונה קטלנית או עבירת תעבורה חמורה. תבקש המשטרה או הפרקליטות את המשך הפסילה, כבר בפרק הזמן בו הנהג פסול מנהלית, או לכל הפחות תבקש הארכת הפסילה לתקופות, עד להגשת כתב אישום.
חשיבות הייצוג המשפטי
למעורבות עו"ד תעבורה מנוסה, כבר בשלב הפסילה המנהלית והשימוע, חשיבות רבה. בעיקר בכדי להקדים תרופה למכה, ולנסות כבר בשלב מוקדם וראשוני זה, למנוע הגשת כתב אישום, או לפחות לצמצם ימי הפסילה המנהלית.
מצבו של נאשם שאינו פסול מנהלית במועד הגשת כתב האישום, טוב מזה של נאשם שעודנו פסול לנהיגה. הטעם לכך נעוץ בכך שיקשה על התביעה לשכנע את בית המשפט, לשוב ולפסול את רישיונו של נהג עד תום ההליכים, לאחר שכבר חזר לנהוג מזה תקופה, והוא אינו מבצע עבירות נוספות.
גם גזירת עונשו של נאשם שחזר לנהוג, בדרך כלל תהיה קלה יותר מעונשו של נאשם פסול עד תום ההליכים. בדיוק מאותם טעמים שהוזכרו לעיל.
למשרדנו ניסיון רב בייצוג נהגים בשלב הפסילה המנהלית והשימוע. ככל שמועד הפנייה לעו"ד תעבורה קרוב יותר למועד ביצוע העבירה, כך ייטב מצבו של הנהג, תוך שהוא מגדיל משמעותית סיכוייו לקבל הגנה משפטית אפקטיבית במועד.
| |
