 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
|
 |
|
| |
|
|
| |
עבירות תעבורה - על עבירת ההפקרה לאחר פגיעה (פגע וברח)
לילה חשוך בכביש ירושלים ת"א, אתה משייט ברכב בגבולות המהירות המותרת, מאזין למוזיקה החביבה עליך. המחשבות נודדות לחוויות היום שעבר ואתה כבר מצפה להגיע הביתה, לחבק את האישה והילדים, לחלוץ נעליים ולרבוץ על הספה מול הטלוויזיה. אתה לא יודע עדיין, אך הערב הזה יסתיים אחרת לגמרי מבחינתך. הערב הזה גם יסתיים אחרת לגמרי לתימהוני לבוש השחורים ההולך לאיטו בשולי הכביש המהיר...
השעה 21:00, אתה מתקרב לשער הגיא, עוד 20 דקות ואתה כבר בבית, מרחוק אתה מזהה בקושי משהו שנראה כמו כתם כהה בצד ימין, אתה מהבהב קצרות עם האורות הגבוהים, מנסה לפענח מה בדיוק אתה רואה, אפילו האטת את מהירות נסיעתך ליתר ביטחון, כבר 25 שנה שאתה נוהג ומעולם לא צברת אפילו עבירת תעבורה פעוטה, מעולם לא לקחת סיכון מיותר על הכביש וגם הפעם, אינך רוצה למצוא עצמך מופתע...
לפתע, כנגד כל הסיכויים, הדמות לבושת השחורים זורקת עצמה לכיוונך, אתה חש מכה חזקה בצד הימני של הרכב, מיד אתה שם לב לסדק גדול בצורת קורי עכביש שנפער בחלון הקדמי, מבט נוסף לצד ימין מגלה כי המראה הימנית כבר אינה במקומה. לבך קופא לרגע, ואז בחטף אתה מבין אך מסרב להאמין, פגעת במשהו! פגעת במישהו!
אתה עוצר את הרכב בשול הימני, יוצא מן הרכב, מביט לאחור ומגלה לחרדתך כי בשדה מעבר לגדר הבטיחות, מוטלת גופת אדם מבוגר.
אתה מביט על הכביש, מצפה כי מכוניות יעצרו לידך, ישאלו אותך מה קרה, ניידת משטרה מהבהבת מרחוק ואתה בטוח כי היא הוזעקה למקום. אתה מחליט להמתין עוד כמה דקות לבחון את ההתפתחויות, לפתע אתה מבין כי ככל הנראה, אף אחד לא ראה את רגע הפגיעה, גם מכונית המשטרה ממשיכה בדרכה ולא עוצרת לידך. טוב, אתה חושב לעצמך, אני בכלל לא אשם, התימהוני הזה ביקש להתאבד או שהיה שיכור, ובכלל, מי הולך על הכביש המהיר לבוש שחורים בשעת לילה.
מבלי לחשוב לרגע, אתה מקבל החלטה ספונטנית, אתה נכנס לרכב, מניע ונס מן המקום כל עוד נפשך בך. מחר כבר תכניס את הרכב למוסך, תגיד שפגעת בכלב והכול יישאר מאחור כמו חלום רע... הדבר היחידי שלא לקחת בחשבון הוא נהג רכב שנסע ממש מאחוריך והספיק לרשום את מספר הרכב שלך.
שבועיים לאחר מכן, אתה מקבל הזמנה לסור לתחנת המשטרה לחקירה ומכאן מתחילה מציאות הגרועה מכל חלום רע שחשבת שהותרת מאחור.
הסיפור המסופר לעיל אינו דמיוני, הוא קורה, הוא קרה, והוא עלול חלילה לקרות גם לך. תאונות דרכים ועבירות תעבורה, ייחודיות בנוף הפלילי מפני שהן כה נפוצות. האדם הסביר לא יעלה על דעתו לשדוד חנות או להתפרץ לדירה, אך כמעט כל אחד מאיתנו עבר פעם באור אדום, נסע ללא חגורה, "שכח" לעצור בעצור, או חלילה היה מעורב בתאונת דרכים .חלקנו אף נקלע שלא ברצונו, לתאונות דרכים קשות בהן נפצע או נהרג אדם.
למרבה הצער, לעבירת השוד ולעבירת התעבורה (קלה כחמורה) מכנה בסיסי משותף, שתיהן עבירות פליליות על כל המשתמע מכך.
מי שקרא בעיון את הסיפור הלא כל כך דמיוני שלעיל, בוודאי הבחין כי הנהג לא עבר כל עבירה בטרם פגע בתימהוני שהלך בצד הכביש. הנהג שבסיפור נסע בגבולות המהירות המותרת, היה ער לדרך, ואף הבהב באורות הרכב בכדי להבחין טוב יותר בכתם הכהה שלימינו, ואולי אף להזהירו, לבסוף גם האט בהתקרבו אליו.
הכול טוב ויפה, אך כנגד הנהג שבסיפור הוגש כתב אישום חמור בגין הפקרה לאחר פגיעה, עבירה בניגוד לסעיף 64א. לפקודת התעבורה. עבירה שבצידה עונש מאסר הנע בין 7 ל-9 שנות מאסר!! מעבר לעונש המאסר, המחוקק קבע בנוסף עונש פסילת מינימום לתקופה של 3 שנים!
חשוב להדגיש, כתב האישום שהוגש כנגד הנהג, כלל לא ייחס לו אחריות לתאונה. מבדיקות שנערכו לגופת התימהוני לאחר מותו, עלה כי ההרוג היה מכור לסמים קשים, בגופו נמדדו כמויות עצומות של אלכוהול ובנוסף, ההרוג הוכר היטב ע"י שירותי הרווחה והנפש כמי שבעברו ניסיונות אובדניים רבים.
מנסיבות אלו ומחקירת הנהג הפוגע ועדים נוספים, הוחלט כי לנהג לא הייתה כל אחריות לתאונה. מדוע עם זאת, הוגש כנגדו כתב אישום כה חמור?
נציץ לרגע בסעיף 64א. לפקודת התעבורה ונראה מה בדיוק נאמר שם:
64א. (א) נוהג רכב המעורב בתאונה, והוא ידע, או שהיה עליו לדעת, כי בנסיבות המקרה עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, דינו – מאסר שבע שנים, עם קנס או ללא קנס, ובלבד שלא יוטל עליו מאסר על תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף ולא יינתן עליו צו מבחן.
(ב) נוהג רכב המעורב בתאונה, והוא ידע, או שבנסיבות המקרה היה עליו לדעת, כי בתאונה נפגע אדם, ולא הגיש לנפגע עזרה שהיה ביכולתו להגיש בנסיבות המקרה, לרבות הסעתו לטיפול רפואי, דינו – מאסר תשע שנים, עם קנס או ללא קנס, ובלבד שלא יוטל עליו מאסר על תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף ולא יינתן עליו צו מבחן.
אם כן, עיננו הרואות כי המחוקק מטיל על כל נוהג רכב המעורב בתאונה, חובה אקטיבית, שמטרתה עצירה בכדי לעמוד על תוצאות התאונה.
אם באותה תאונה, לאחר העצירה והעמידה על תוצאותיה, התחוור לנהג כי בתאונה נפגע אדם, ולא הגיש לאתו נפגע עזרה רפואית (או לפחות הסיע אותו לביה"ח הקרוב או יצר קשר עם מד"א בהקדם), דינו מאסר 9 שנים!
לשם השוואה, סעיף אחד מוקדם יותר, דהיינו: סעיף 64 לפקודת התעבורה שעניינו "גרימת מוות ברשלנות", קובע מאסר מינימום של 6 חודשים ומאסר מקסימאלי של שלוש שנים בלבד בגין קטילת חיי אדם!
האם סביר שאדם שהרג ברשלנותו אדם אחר יקבל "רק" 6 חודשי מאסר, אך חברו שנהג כשורה והרג שלא באשמתו אדם אחר, ידון ל:7-9 שנות מאסר אך בגלל שנלחץ וברח מן המקום? עפ"י המחוקק האבחנה סבירה גם סבירה, ולעניות דעתי גם ראויה, נסביר:
לנוהג ברשלנות אין למעשה כל כוונה לגדוע חיי אדם, אין לו אפילו מודעות לכך. במילים פשוטות, הוא לא עבריין, אלא אדם רשלן שבשל רשלנותו, הרג אדם אחר.
לדוגמא, מי שברשלנותו לא היה מרוכז דיו בצומת שלפניו ועבר באור אדום, פגע ברכב וקטל משפחה, יואשם בגרימת מוות בנהיגה רשלנית.
אם חלילה ימצא בדמו אלכוהול, יואשם בהריגה וזאת מכיוון שבעת שעלה על הכביש כשהוא שיכור, גיבש את המודעות הנדרשת לסיכון אותו הוא עלול להסב לאותה משפחה חסרת מזל, ומעברו בצומת כאשר האור ברמזור הנו אדום, אינו נובע מחוסר תשומת לב, אלא משכרותו, ועל כן יואשם בעבירת הריגה אשר העונש הקבוע בצידה הוא עד 20 שנות מאסר!
לעומתו, נוהג רכב המעורב בתאונה (שימו לב כי המחוקק הגדיר כל רכב המעורב בתאונה ולאו דווקא הרכב שגרם לתאונה ישירות- כך שבתאונת שרשרת מוטלת חובה על כל המעורבים לעצור ולהגיש עזרה) שבה סביר כי נפגע אדם, והוא אינו עוצר, עובר עבירה אקטיבית שאינה דומה לעבירת רשלנות. מדובר במי שעמד בצומת החלטה בין שתי אפשרויות ובחר באופן מודע שלא לקיים את הוראות החוק,כלומר, בחר במודע לברוח מן המקום, מבלי לדעת אם כלל נפגע אדם, ובכך החמיר את מצבו של הפצוע שאינו זוכה לעזרה הדרושה לו באופן מיידי.
ישנם חוקים ותקנות נוספות המטילים "חובות עשה" על האדם הרואה את זולתו נפגע, למשל: חוק "לא תעמוד על דם רעך" הידוע עוד בשם חוק "השומרוני הטוב" (בגינו נכנסו חברי הסדרה "סיינפלד" לכלא בעונה האחרונה שבה שודרה הסדרה..) או תקנות 144 עד 146 לתקנות התעבורה המטילות חובות דומות על נהג המעורב בתאונה, ואף על נהג שבמקרה הזדמן למקום.
המשותף לחוקים הנ"ל הוא הטלת חובה מוסרית על מי שהיה מעורב בתאונה, (אך גם על מי שרק עבר באיזור) לעצור ולהגיש עזרה, ככל שיוכל, לאדם שנפגע, ולא לעמוד מנגד, או חלילה .לברוח
המחוקק קבע בחוקים הללו, סטנדרט התנהגות המצופה מכל אדם באשר הוא אדם, ורואה בחומרה רבה סטייה מקוד ההתנהגות הנדרש.
לאחר שסקרנו את סעיף החוק, השלכות הפרתו, ואת הרציונאלים לחקיקתו. נותר רק להדגיש את הדברים הבאים:
בכל מקרה של תאונה בה יש לך ספק אם פגעת או לא פגעת באדם, הכלל הוא שאין ספק! יש לעצור מיד את הרכב.
אם לאחר שעצרת את הרכב, הבחנת באדם שנפגע, עליך להושיט לו עזרה ככל שידך משגת, אם אתה רופא בהכשרתך, תידרש להשתמש בכישוריך, באם אתה אדם מן היישוב, לא מצופה ממך לבצע בנפגע החייאה אם לא הוכשרת לכך, אך המינימום הנדרש הוא לפנות את הנפגע למקום בטוח, או לאפשר לו בטחון במקום בו הוא מוטל (אם הוא עדיין מוטל על הכביש) ולהזעיק את שירותי החירום (מד"א ומשטרה) ולהמתין במקום לפחות עד להגעתם.
עד כאן מהבחינה המוסרית-ערכית. אך יש לזכור כי בעשותך כך גם מנעת מעצמך אי נעימות רבה בהמשך. כפי שהדגמנו בתחילת המאמר, הבורח משטח התאונה בה נפגע אדם, צפוי להיות מואשם בעבירת הפקרה שהענישה בצידה נעה בין 7 ל-9 שנות מאסר.
חשוב לזכור כי לרוב לא תוכל להישמע בטיעון כי "נלחצת", "פחדת", "לא חשבת" וכו’, עבירת ההפקרה נחשבת לסטייה ערכית חמורה מהמצופה מהנהג הסביר ויהיה קשה מאוד לתרץ אותה לאחר מעשה.
זכור! גם אם אתה אינך אשם כלל בתאונה, יוגש כנגדך כתב אישום בגין הפקרה באם תאותר, ומניסיוני, הרוב המוחלט של נהגים שהפקירו זירת תאונה, נתפסו לבסוף, ובדרך כלל מהר מאוד לאחר התאונה.
אך גם אם אתה אשם בתאונה ללא כל ספק, הפקרתך את הזירה תאיר אותך באור מכוער בבית המשפט ועונשך יהיה חמור פי כמה מאשר אם לאחר תאונה שנגרמה באשמתך; עצרת, הזמנת את שירותי החירום והושטת יד לנפגע כמיטב יכולתך.
לסיכום,
לצערי, נתקלתי במהלך עבודתי בפרקליטות בתיקים רבים של נהגים שכלל לא היו אשמים בתאונה. אילו היו עוצרים ומבררים את אשר קרה, מזעיקים עזרה וממתינים לבוחן התנועה, היו מונעים מעצמם את החוויה המפוקפקת של עמידה בפני כתב אישום חמור שעניינו הפקרה.
עשו לעצמכם טובה, קודם כל מהבחינה האנושית והערכית, תמיד עצרו לאחר תאונה. גם אם אתם מבולבלים, מפוחדים ולחוצים, עצרו הרכב, נשמו כמה נשימות הרגעה, וצאו להתמודד עם האירוע. השלכות הפקרת זירת תאונה יהיו לעולם קשות יותר מאשר אם תוותרו במקום.
מילה אחרונה, הנפיצות של עבירה זו בשנים האחרונות, הביאה את בתי המשפט להחמרה נוספת בענישת נהגים המפקירים את מקום התאונה, וזאת במטרה להביא להרתעת הציבור. כדאי בכל מקרה להתייעץ עם עו"ד פלילי-תעבורה מנוסה בכל הליך שעניינו תעבורה, גם בעבירות שנראות לכאורה קלות ובוודאי בעבירות תעבורה חמורות.
כל הזכויות שמורות לעו"ד ערן ראו, האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב, כל מקרה ונסיבותיו.
| | |
|
|
|
|
ערן ראו - משרד עו''ד פלילי
| 08-9219990 |
טלפקס: |
| 050-6866260 |
נייד: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
